קהילת יהודי אלג'יריה ,נחשבת לאחת מהקהילות העתיקות מבין הקהילות היהודיות בארצות ערב.
חוקרים מיחסים את ראשיתה לפני 2500 שנה בקירוב, כאשר אלג'יריה נכבשה ע"י כובשים מצור וצידון, ויהודים הגיעו יחד עם הכובשים החדשים.

זוג יהודים באלגירה –המאה ה 19 - באדיבות בית התפוצות

בשנת 1948 מנו  יהודי אלג'יריה  140,000 נפש, ובשנת 1962 בעקבות הבריחה הגדולה נותרו 500 יהודים בלבד.
125,000 יהודים שקיבלו אזרחות צרפתית פנו  להתיישב בצרפת במקביל לעזיבת הצרפתים את אלג'יריה וקבלת עצמאותה, ו-15,000 יהודים הגיעו לישראל ,למרות נתינותם הצרפתית.

כיצד קרה, שקהילה שלמה נמלטה תוך 3 חודשים בתקופה שבין מאי- יולי 1962?

תולדות יהודי אלג'יריה כמו במדינות צפון אפריקה האחרות מתחלקות בין התקופה תחת השלטון המוסלמי, לבין התקופה תחת השלטון הצרפתי.

עד לכיבוש אלג'יריה  ע"י הצרפתים ב-1830 היו  היהודים נתונים לשליטתם של המוסלמים. גם כיבוש אלג'יריה ע"י העומאנים לא שיפר את חייהם.
יחסם של המוסלמים ליהודים דומה היה בכל ארצות האסלאם מבחינת החוק המוסלמי. הם התייחסו אל היהודים כאזרחים מדרגה שנייה, דהיינו: "דימים" זכאים להגנה, אך חייבים במס גולגולת.

בפועל, המוסלמים לא עמדו אפילו במחויבות זו. אחת לכמה זמן הותקפו היהודים ונעשו מעשי טבח בקהילות השונות ואף מעשי ביזה ושוד. השלטונות התעלמו מכך, והתערבו רק כאשר האספסוף כילה את זעמו.

 למרות המצב ,היו יהודים, שעלו לגדולה והיו יועצים בחצר השליט. כאשר השליטים היו זקוקים לעזרתם של היהודים כמתווכים בינם ובין הנוצרים באירופה,ידעו לקדם אותם למטרותיהם.
בשנת 1830   חל שינוי רציני במצבם , כאשר אלג'יריה נכבשה ע"י הצרפתים, ההתנחלות הצרפתית פתחה עידן חדש ליהודים והקהילה החלה לפרוח.
אולם החירויות שזכו להן היהודים בגין השלטון הצרפתי היה לצנינים בעיני המוסלמים ,שהיו רגילים לדכא אותם, ושוב החלו מעשי תוקפנות כלפיהם.
בשנת 1881 פרצו  פרעות בטלמסן
בשנת 1883  פרעות באוראן
ובשנת 1882  באלגיר .

ב-1898 החל גל פרעות בכל הקהילות הראשיות באלג'יריה.
עלייתה של גרמניה הנאצית , והתעמולה הנאצית, ששטפה את אירופה חדרה גם  לאלג'יריה וחיזקה  את השנאה המוסלמית מימים ימימה. צלבי קרס וגל תעמולה אנטישמית שטפו את אלג'יריה.
בשנת 1934  ארע טבח בקונסטנטין. 25 יהודים נהרגו, עשרות נפצעו ורכושם נשדד.השלטונות העלימו עין.

בשנת 1940, ממשלת וישי הצרפתית, הפרו - נאצית, שללה את האזרחות הצרפתית של היהודים. הם גורשו מבתי הספר ומחיי הציבור . השלטונות אף  ביקשו לשלחם למחנות ריכוז.

לזכותו של אבי התנועה הלאומית האלג'ירית , מסאלי חאג',  שהוא סירב לתת יד למדיניות הנאצית של גרמניה כלפי היהודים בארצו. נוסף לכך  נחיתת בעלות הברית מנעה את שילוחם למחנות השמדה באירופה.

כיצד הגיבו היהודים? הם הצטרפו שכם אל שכם לתנועת ההתקוממות האלג'ירית.
אולם אחרי מלחמת העולם השנייה, כאשר הלאומנים האלג'ירים ביקשו להשתחרר מהשלטון הצרפתי, נקטו היהודים עמדה ניטרלית בין הצרפתים ובין האלג'ירים.עמדה זו העלתה את חמתם של הלאומנים האלג'יריים, אשר הבטיחו לפגוע ביהודים ברגע שצרפת תיסוג מארצם.

בנוסף אימצה אלג'יריה את המדיניות הקיצונית של הליגה הערבית נגד מדינת ישראל והיהודים, ובכך הפכו את היהודים ,אזרחי המדינה ,לבני ערובה למתרחש בסכסוך הישראלי הפלסטינאי.

בשנת 1960  נחטפו פקידים של הסוכנות היהודית ונרצחו. בית הכנסת ההיסטורי באלג'יר ובית הקברות היהודי באוראן חוללו.

יהודי אלג'יריה הבינו, לאור האיומים של הלאומנים האלג'ירים כלפיהם, שהמשך קיומם במקום אינו אפשרי ללא הגנת הצרפתים. לכן ,כשצרפת החליטה לסגת מאלג'יריה ולהעניק לה עצמאות ב- 1962 ,כל היהודים למעט 500 יהודים נמלטו מאלגיריה, בפרק זמן קצר של 3 חודשים. 125,000 יהודים מימשו את אזרחותם הצרפתית והגיעו לצרפת, 15,000 יהודים  הגיעו לישראל.

יהודי אלג'יריה אכן ראו את הנולד. כשאלג'יריה זכתה בעצמאות, היא חוקקה ב-27 במרץ 1963 את חוק האזרחות ,לפיו יכול אדם לקבל אזרחות אלג'ירית ,רק אם אביו או סבו הם מוסלמים. יוצא אפוא ,שאם היהודים היו נשארים היו הופכים בין לילה לחסרי נתינות אלגירית.