נולדתי בשנת 1924 בדמשק שבסוריה. גרתי ברח אלפירן ברובע היהודי בדמשק.

אבי ברוך ניתח נולד בעכו ועוד בהיותו צעיר הגיע לסוריה ,התאהב באמי, שהייתה ילידת סוריה ונשאר שם. סבי וסבתי מצד אבי קבורים בכפר יסיף ודודי היה מוכתר בית הקברות בכפר יסיף.

אבי  התגייס לצבא התורכי ומשהשתחרר החל לעבוד באומנות הנחושת. הוא למד אומנות זאת תחת שרביטו של אומן רוסי.כשרונו של אבי בתחום אומנתי זה הביא אותו לעצב דגמים שונים ומגוונים של דברי נחושת. לימים עצב אמבטיות מנחושת מגלוונת לקציני הצבא הסורי.
כישרונו האומנותי הוביל אותו לעסוק גם  בייצור אריחים מעוטרים  וצבעוניים. בתחום זה היה יחיד מסוגו בסוריה. מצבנו הכלכלי היה טוב.

גרנו ב"חארת אל יהוד", הוא הרובע היהודי, שם גרו כל יהודי דמשק באותה תקופה. היה לנו בית בבעלותינו.

אבי שלח אותי ללמוד ב"אליאנס" אח"כ למדתי בבית ספר Ireland school"  ",היה זה בית ספר ליהודים מטעם נוצרים פרוטסטנטים איריים.

לצערי בסוף הכיתה השנייה בתיכון חלה אבי והיה זקוק לעזרתי, לכן לא סיימתי את לימודי. התחלתי לעזור לאבי בעבודות הנחושת ולימים למדתי היטב את מקצועו. אולם לא הסתפקתי בכך והפכתי זאת לתעסוקה לשעות הפנאי בעוד שבמשך  היום עבדתי כמנהל עבודה בחברת R.E   Royal Engineer   חברה לסלילת כבישים. הייתי בין אלו, שפקחו על סלילת הכביש דרעה להר הדרוזים וללבנון.

במלחמת העולם השנייה  שלטון וישי הצרפתי החל לגייס צעירים יהודים לצבא, הוזמנתי לבדיקות כשירות ,אבל לא רציתי להתגייס. לכן בפרק הזמן ,שבין הבדיקות למתן התוצאות נמלטתי לפלסטין. הורי ואחי הספיקו להימלט קודם לכן.

הותרנו את ביתנו ברובע היהודי. לימים נודע לנו שהפלטים הפלסטינאים השתלטו על ביתנו ועל כל בתי היהודים ברובע, כי כל הרובע ננטש ע"י היהודים שנמלטו מדמשק.

גם ביה"ס "אליאנס" בו למדתי  ניתן לפליטים הפלסטינים לאחר שכל התלמידים היהודים גורשו מבית הספר.