עדות ממצרים

קרדוסו מרילה (זמיר)
       
הגירוש מביתנו

האירוע הטראומטי והמשמעותי ביותר בתקופת חיי במצרים היה בשנת 1947 כשהייתי בת שש שנים.
.
המלך פארוק הודיע:

"על היהודים הגרים ברדיוס של קמ"ר מארמון המלך לעזוב את ביתם לאלתר.

ביתנו שכן  ב"עבד אל  דהאם", אזור ברדיוס של קמ"ר מארמון המלך. בעקבות ההודעה הדרמטית של המלך עזבנו את ביתנו על כל  תכולתו ונדדנו לחפש מקום מגורים אחר.

האירוע הזה , יותר מכל דבר אחר נחרת בזיכרוני.

כיצד הגיעו הורי למצרים וכיצד חיינו שם עד שסולקנו מביתנו.
                                   
משפחת אבי -סבי מצד אבי ,סנטו קרדוסו, נולד ביון ,וסבתי מצד אמי  אנגלה, נולדה בתורכיה.לימים נפגשו  סבי וסבתי בתורכיה ונישאו.בשנת 1904 נולד אבי.

משפחת אמי -סבתי מצד אמי נולדה ברוסיה ונמלטה לתורכיה יחד עם בני משפחתה בשנת 1882 עקב הפוגרומים ביהודי רוסייה., שם פגשה את סבי זק,והם נישאו וילדו את אמי.
סטלה.
שתי המשפחות הגיעו למצרים בנסיבות שונות.
אבי גדל במצרים עד גיל 18 ,ומשם נסע לצילה. הוא שהה בצילה 12 שנה ושב למצרים.
הוא פגש את אמי במצרים ונישא לה.כך נולדנו אני ואחיותיי במצרים.

התגוררנו בבית יפה, ק"מ אחד מארמון המלך פארוק. היחסים עם השכנים הערבים היו טובים  אך קורקטים השתדלנו לשמור על פרופיל נמוך ביחסינו עם הסביבה. הקשרים החברתיים  היו בעיקר עם יהודים אחרים.

לאבי הייתה אזרחות איטלקית, משום שהוריו היו ממגורשי ספרד.שעברו דרך איטליה לתורכיה. זו הסיבה שהורי דיברו ספרדית נוסף לשפה הצרפתית.
אבי עבד כטכנאי מכונות כתיבה. תיקן  ומכר, הוא עבד בחברה יהודית. המצב הכלכלי שלנו  היה בינוני ומעלה.
למדתי בבית הספר הצרפתי "Lycce Francais" , זו הייתה שלוחה של משרד החינוך  הצרפתי במצרים.  הצרפתים עודדו לימוד השפה הצרפתית ותרבותה.
הספקתי ללמוד במצרים עד כתה ב.

בבית לא הייתה תודעה ציונית ,ולכן לא היינו קשורים לפעילות ציונית כלשהי.

לאחר שגורשנו מביתנו  התארחנו כחודש אצל דודתי ,ובתום תקופת השהות הקצרה החליטו הוריי לעזוב לצמיתות את מצרים. נסענו לאיטליה. מאחר ואבי היה בעל אזרחות איטלקית התאפשר לנו  להישאר  באיטליה. נשארנו שם  במשך שנה וחצי , בתקופה זו למדתי במילאנו. אבי לא הצליח למצוא תעסוקה הולמת ולכן החליט לעלות לא"י.

הגענו לישראל  ונשלחנו למחנות עולים. שם הצטופפו מאות יהודים שנמלטו מארצות שונות. תנאי החיים בצריפים היו קשים בעיקר לאמי שסבלה מאוד כי מעולם לא הורגלה לתנאים כל כך קשים.,זמן.תהלך הקליטה של משפחתי היה ארוך ולווה בקשיים כלכלים ורגשיים.

בתמונה- אני מופיעה בהצגה של סוף השנה בכתה ב' במצרים