סלקציה באוטובוס בזמן ה"פרהוד" 1941 בגדאד.

 כאשר אנו שומעים את המונח סלקציה , מיד אנו מדמיינים את השלטון הנאצי בגרמניה. אולם הפעם מדובר באותה תופעה רק בארץ אחרת- בעיראק. חוויתי זאת על בשרי כשהייתי אך בן 17.

ביוני 1941, בחג השבועות ביקרתי אצל דודתי, בשעות  אחר הצהרים החלטתי לשוב הביתה. לא ידעתי כלל  שבאזורים מסוימים החלו כבר  פוגרומים ביהודים.

עליתי על האוטובוס בדרכי לביתי, לא הבחנתי  בשום תכונה יוצאת דופן. לפתע פתאום המוני בני אדם משולהבים חסמו  את האוטובוס באמצע הכביש. האוטובוס עצר בפתאומיות ומשנפתחה הדלת עלו במהירות כמה אנשים והחלו לעבור  ממושב למושב ולמיין  את האנשים. ערבים לצד אחד ויהודים לצד שני.

תוך כמה שניות הם הגיעו גם  אלי, מאחר והייתי בהיר עור הם קבעו מיד כי  אני יהודי, הייתי אז רק בן 17. הם הורידו אותי מהאוטובוס והפליאו בי את מכותיהם.
המהומה הייתה רבה, עוד אוטובוסים נעצרו  ושוב נעשתה סלקציה דומה. היהודים הורדו מהאוטובוס והוכו מכות נמרצות. ברגע מסוים ניצלתי את המהומה במקום וחמקתי מבלי שהפורמים הרגישו בחסרוני. הם היו כבר עסוקים ביהודים אחרים, שהורדו מהאוטובוסים.

רצתי ברחובות צדדים לכוון הבית שלי ,ששכן בעיר התחתית בבגדד, ברח' עבאס אפנדי.
כשהגעתי לביתי חשכו עיניי . הבית  היה הרוס כולו, כאילו אחרי הפצצה,כל התכולה נבזזה ואף אחד מבני משפחתי לא נמצא במקום.

הייתי מבוהל  מאוד . בעיקר חששתי לגורלם .הסתתרתי בין הריסות הבית, חששתי לצאת החוצה .צעקות המצוקה  מבתי היהודים הגיעו לאוזניי מכל עבר. למחרת בערב ,משפסקו הפרעות הופיעו  לפתע בני משפחתי,  לא היה קץ לשמחתנו שזכינו לראות אחד את השני. אמי  סיפרה לי כיצד הצליחה להציל את בני המשפחה.מסתבר שביום הפוגרום, כאשר שמעה את ההמונים בחוץ דופקים על דלת ביתנו  היא שלחה את הילדים מיד לעליית הגג להסתתר ובאותה עת פתחה  לרווחה את דלת הבית והציעה להם לקחת כל מה שיחפצו. הבוזזים היו עסוקים בביזה ולא שמו לב שאמי חמקה משם הצטרפה לילדיה ומשם עברו מגג לגג עד שנמצאה משפחה שהסכימה להסתירם.

הפוגרום הנוראי, שאת מימדיו ידעתי רק מאוחר יותר, הווה מבחינתי קץ עידן תמימותי. לא רצתי להישאר בארץ מולדתי ,שתושביה בגדו בי ללא סיבה. מיד לאחר, שסיימתי את לימודי התיכוניים, עבדתי כשנתיים, חסכתי את כל כספי וברחתי בגפי, ללא ידיעת הורי. נעזרתי במבריחים, עברתי מסע תלאות , מעיראק ברחתי לסוריה, מסוריה ללבנון , משם עלינו על סוסים והתגנבנו דרך צפון הארץ לישראל. הבריטים, שלא הגנו על היהודים בעיראק בזמן הפוגרום, אף על פי שחטיבה שלהם כבר חנתה על גדות החידקל ויכלה למנוע טבח זה. המשיכה במדיניותה האנטי יהודית. וגם מנעה את כניסתם של הפליטים היהודים שברחו מעיראק. אולם בסופו של דבר הצלחתי לחמוק ולהיכנס לא"י.

משפחתי נשארה בעיראק עד לבריחה ההמונית שהתרחשה בשנת 1950 .