בנימיני שאול

היום שבו עזבנו את עיראק בדרך לישראל זכור לי   במיוחד .באותו יום הודיעו על מותו של המלך פייסל הראשון -מלך עיראק.

סיפורינו שונה במקצת מסיפורם של רוב יהודי עיראק, הגענו  לארץ ישראל בתקופה שמעט מאוד יהודים  העלו על דעתם לעזוב את עיראק.
לאבי היה מפעל ליצור סיגריות וחנות למכירת סיגריות. הוא נהג להתעורר בשעות הבוקר המוקדמות כדי להכין את יום העבודה.

יום אחד בשעה ארבע לפנות בוקר כשצעד לעבר חנותו. ארב לו ערבי עם סכין וניסה להורגו.אבי רץ בכל כוחו בין הסמטאות והצליח בדרך לא דרך להימלט . בדרך נס ניצל מרצח.

חוויה זו הותירה על אבי רושם קשה. מיד לאחריה הוא ביקש לנסוע לישראל. בישראל קווה שיוכל להגן על עצמו.

הוא מסר את החנות לשני דודיי, ארז כמה מזוודות  לקח את בני משפחתו ונסענו  באוטובוס לישראל דרך סוריה. נכנסנו בדרך ליגאלית באמצעות הדרכון העיראקי שבידו.

החוויה  של אבי השאירה גם עלי רושם קשה, כשהגעתי לישראל  ובגרתי החלטתי להצטרף לארגון לוחם ,כדי שאוכל להגן על עצמי ומשפחתי.