 |
בן מנחם אסתר(נקר) |
אחותי הקטנה נחטפה ב"פרהוד" נולדתי בעיראק ומשפחתי התגוררה ב"שער אל ראשיד" בראס אל קרייה בבגדד. היינו משפחה ענייה. אמי נתאלמנה כשהייתה בת 35. ונותרה עם 7 ילדים קטנים ללא מפרנס .היא לא שלחה אותי לביה"ס ,כדי שאעזור לה לגדל את אחיי הקטנים. כשארע ה"פרהוד"(הטבח ביהודי בגדד) הייתי בת 8. זכור לי, שהפורעים הגיעו לביתנו הכו את אמי על ראשה ,ובזזו את המעט שהיה בביתנו. אולם הטראומה הכי קשה עבורי הייתה חטיפתה של אחותי הפעוטה ע"י הפורעים. רצנו לחדר השינה וגילנו שאחותי בת כמה חודשים נעלמה. אבי לבש תלבושת ערבית ורץ אחריהם. הוא שכנע אותם, שהתינוקת היא בתו והיא כלל אינה יהודייה אלא ערבייה. כך הצליח להשיב את התינוקת לחיק אמי. אחרי ה"פרהוד" נתייתמתי מאבי.סבי,שהיה בעל חנות לדברי מזון, נרתם לעזור לאמי בפרנסת הבית. אחי הגדול נשלח ללמוד .משסיים את לימודיו התקבל לעבוד בשירות הרכבות. הוא התקדם יפה בשל כישוריו הרבים. כשהגעתי לגיל 16, בלטתי ביופיי ודודי החל לחשוש לעתידי. לנערה יהודייה ענייה בעיראק היה קשה להשיג שידוך הולם, הוא חשש לגורלי אם אשאר במקום. הוא שכנע את אמי לאפשר לי לעזוב את עיראק לישראל. שם אמר, אין צורך בנדוניה כדי להתחתן .כך הגעתי לישראל. |
 |
 |
 |
| הוסף למועדפים | הפוך לדף הבית | שלח דף זה באימייל |
